כשאני חושבת על הברוש, המילים שתמיד עולות לי הן: מעברים, שינוי, טרנספורמציה והתחדשות. 

כשאני עוצרת לקחת נשימה, צפות ועולות עוד מילים ודימויים שמזכירים לי את מהות סימליותו של הברוש:

“לא נשבר בסערה”, חוזק פנימי, התחזקות הנפש ועוצמה רוחנית, נחישות, טהרה וחמלה.

הברוש –Cupressus semperviren, נפוץ בעיקר ברחבי המזרח התיכון אולם זנים אחרים שלו, גדלים בכל רחבי העולם.

הברוש, עץ ירוק עד, גבוה מאוד-שורשיו טמונים חזק באדמה וראשו נוגע בעננים, עמיד בסופות ורוחות חזקות הוא העץ הנפוץ ביותר בבתי הקברות ברחבי המזרח התיכון. הברוש מסמל את מסע הנשמה מרגע המוות ועד החזרה אל המקור, אל האחד.

כשמגיע אלינו מטופל או מטופלת המתאבלים על אובדן יקיריהם, ברוש יהיה בדרך כלל השמן הראשון שאפתח איתו את הטיפול. הניחוחו הרענן והצלול של הברוש מטהר אותנו ומבהיר את המחשבה. צלילות הניחוח סוללת את הדרך להכלת הכאב, האובדן ושחרורו במטופל, ומשרישה את הכלי החשוב ביותר במטפל – החמלה.

במקרה של יולדת לאחר לידה שקטה, שימוש בברוש מבחינתי, הוא הכרחי כמעט בכל המקרים. 

בלידה שקטה, הברוש מסמל את כאבה של האם שעולה ומציף אותה מהשורש – הרחם, הכאב על אובדן התינוק שנולד אבל לא השתרש בחיים ומאיים לשבור אותה. בדיוק כאן נכנסת האנרגיה של הברוש “שלא נשבר בסערה” ומטהרת בצלילות ניחוחו את המקום הזה שעומד להישבר.